הודיה / בן אבי

יֵשׁ לִי הַרְבֵּה חֲבֵרִים לָהֶם אֲנִי מוֹדֶה
אֲבָל לְמִי עָלַי לְהוֹדוֹת עַל חֲבֵרַי
אֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי לִשְׁלֹחַ אֶת מִכְתְּבֵי הַהוֹדָיָה שֶׁלִּי
לְלֹא כְּתֹבֶת הַמִּכְתָּבִים נֶעֱרָמִים
לְלֹא כְּתֹבֶת הַהוֹדָיָה צוֹמַחַת

אֲנִי מַתְחִיל לֹא לְהָבִין עַל מָה בְּעֶצֶם הַהוֹדָיָה שֶׁלִּי מְבֻסֶּסֶת
לְלֹא דָּבָר לְהוֹדוֹת עָלָיו, הַמִּכְתָּבִים שֶׁלִּי הוֹפְכִים לְדַפִּים רֵיקִים
לְלֹא דָּבָר לְהוֹדוֹת עָלָיו, הַהוֹדָיָה שֶׁלִּי צוֹמַחַת
כֵּיצַד אוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבִי לַתּוֹרֵם חָסַר הַשֵּׁם

לְלֹא יַעַד, לְלֹא נִמְעָן, לְלֹא אֶפְשָׁרוּת לְהִתְפַּזֵּר
הַהוֹדָיָה מְמַלֵּאת אוֹתִי וְעוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ
הִיא מַמְשִׁיכָה לִצְמֹחַ וְהוֹפֶכֶת לַדָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ
עַצְמָאִית, לֹא תְּלוּיָה בְּאַף אֶחָד, לֹא תְּלוּיָה בְּדָבָר

קַיֶּמֶת מֵעַצְמָהּ
הִיא מַמְשִׁיכָה לִצְמֹחַ
בְּחַסְדָּהּ
בְּהוֹדָיָתָהּ