נקודת מבט

 

הִגַּעְתִּי לְאָלַסְקָה בְּקַיִץ.

רָצִיתִי לִרְאוֹת כּוֹכָבִים מִזָּוִית אַחֶרֶת.

צִפִּיתִי לְמִפְגָּשׁ עִם אוֹרוֹת הַצָּפוֹן,

אֲבָל בִּשְׁבִיל אוֹרוֹת הַצָּפוֹן צָרִיךְ חֹשֶׁךְ חָשׁוּךְ

וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹא מִתְרַחֶקֶת מִפְּנֵי הָאֲדָמָה בְּאָלַסְקָה בַּקַּיִץ,

הִיא זוֹרַחַת בַּאֲלַכְסוֹן וְחוֹצָה אֶת הַשָּׂמִים סָמוּךְ לִפְנֵי הָאֲדָמָה

וְשׁוֹקַעַת בַּאֲלַכְסוֹן סָמוּךְ לִפְנֵי הָאֲדָמָה

וְהַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ מַחְשִׁיךְ.

הַיָּמִים הָיוּ חַמִּים וַאֲרֻכִּים וְהַלֵּילוֹת הָיוּ קָרִים וּקְצָרִים

וְהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה הַכּוֹכָב הַמְּעַנְיֵן בְּיוֹתֵר.

גִּלִּיתִי מִסְפַּר גָלַקְסְיוֹת בְּתוֹךְ פֶּרַח סָגֹל בּוֹלְעָנִי

וְחָזַרְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בַּשֶּׁמֶשׁ.

יָמִים שְׁלֵמִים יָשַׁבְתִּי מוּל הַיָּם 

וְלִפְעָמִים צָעַדְתִּי לְתוֹכוֹ מִסְפַּר צְעָדִים

גַּם הַשֶּׁמֶשׁ צָעֲדָה לְתוֹךְ הַיָּם בְּפַסִּים שֶׁל אוֹר.

בֵּין הַסְּלָעִים נֶחְבְּאוּ יְצוּרִים רַכִּים וּמְנַצְנְצִים

מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם הָיָה הַר גַּעַשׁ

הַסְּלָעִים זָרְחוּ בְּיָרֹק קַר

וְלִפְעָמִים בְּשָׁחֹר

אֲבָל הַשָּׁמַיִם מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁחִירוּ.

בְּדִמְיוֹנִי בָּנִיתִי עַמּוּד טוֹטֶם

פַּרְצוּף אָדָם, פַּרְצוּף צִפּוֹר, פַּרְצוּף שֶׁמֶשׁ.

פָּנִיתִי אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וְאָמַרְתִּי:

"חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי".

הַשֶּׁמֶשׁ הִפְנְתָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל פָּנַי וְאָמְרָה: 

"גַּם אֲנִי, חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי"